יוסף שושני
יוסף
שושני, נולד בשנת 1894, בן להוריו – גדליהו הכוהן רוזנרוט ומנוחה רוזנרוט (לבית
איתין). להוריו נולדו תשעה צאצאים והם (לפי סדר הולדתם): מנחם (הבכור), סעדיה
(איסָי), נוח, יוסף, בלה, מרים (שנספתה בהיותה בת שנתיים בדליקה שפרצה בבית העץ
בו גרה המשפחה), דִבְשה (טוניה), אהרון ואליעזר (בן הזקונים).
הוא נולד בעיר התעשייתית בריאנסק, שעל נהר הדייסנה (יובל של נהר הדנייפר), אז בפלך אוריול שברוסיה האירופאית. באותם זמנים הייתה בריאנסק מחוץ לתחום המושב היהודי ברוסיה. בשנת 1905 נערכו פרעות ביהודי בריאנסק ובית הכנסת שלה חולל.
משפחתה של מנוחה איתין הורשתה לגור בבריאנסק, הואיל ואבי המשפחה, סעדיה איתין שרת בצבא הצאר ניקולאי השני (הוא נמנה על הילדים היהודים "החטופים"). גם גדליהו רוזנרוט היה מגויס לצבא הצאר (שם עבד כחייט). בשהותו עם יחידתו ליד בריאנסק, הכיר גדליהו את מנוחה והם נישאו בסתר, שכן, על חייל אז, נאסר להתחתן. מיד לאחר מכן השתחרר גדליהו משירותו הצבאי והנישואים המוסווים הפכו לרשמיים.
לאחר הקונגרס הציוני הראשון נדבקו גם משפחות איתין ושושני בחיידק הציוני ולאחר מותו של הרצל, המירה משפחת רוזנרוט את שם משפחתה הלועזי לתרגומו העברי – 'שושן-אדום'. בשם הזה עלתה המשפחה ארצה. רק לאחר זמן החליפה המשפחה שנית את שמה לשושני.
בשנת 1906 החליט דודם של בני משפחת רוזנרוט, אהרון איתין, שהיה בעל בית דפוס בבריאנסק, לעלות לארץ ישראל עם משפחתו וכעבור שנה צרף אליו את אחיינו האהוב עליו סעדיה שושני. עם עלייתו ארצה פתח הדוד אהרון איתין בית דפוס ביפו, שהיה בית הדפוס העברי הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
ביוני 1912, בסיועו של הדוד אהרון איתין, עלתה משפחת גדליהו ומנוחה שושן-אדום (רוזנרוט) ובני ביתם, לארץ ישראל. עם בני המשפחה העולים נמנו הילדים: נוח, יוסף, דבשה, בלה, אהרון ואליעזר. הבן הבכור מנחם, הורחק ברוסיה לגלות בגין פעילותו נגד המהפכה והוא עלה ארצה רק כחצי שנה מאוחר יותר.
את לימודיו היסודיים סיים יוסף בבית הספר היהודי בבריאנסק, שם למד גם קצת עברית. עם עלייתו ארצה נרשם ללמודים בגימנסיה העברית "הרצליה" וסיים אותם בהצטיינות (מחזור ד'), תוך שהוא מקבל תעודת בגרות ("מטריקוליישן") יוצאת דופן בציוניה הגבוהים.
בפרוץ
מלחמת העולם הראשונה ב-1914 נבלם פיתוחה של העיר תל-אביב ובאפריל 1917 גורשו
תושבי תל-אביב מבתיהם והוגלו, בדרך כלל, לגליל. בין המגורשים הייתה משפחת שושני,
אשר גלתה לסג'רה (היא אילנייה כיום). ואז אורגנה בתל-אביב, בחשאיות, קבוצת שומרים
שתפקידה היה לשמור על הרכוש שהשאירו הגולים בבתיהם. בראש הקבוצה עמד סעדיה שושני
ובין חבריה נמנו יצחק אולשן (אולשנסקי) – לימים נשיאו הראשון של בית המשפט העליון
בישראל, משה שרת – לימים ראש הממשלה השני ושר החוץ של
ישראל, אליהו גולומב, דב הוז, אברהם קריניצי, האחים סברדלוב, רחל פפר, צפורה מאירוב,
רבקה ועדה שרתוק וכן האחים מנחם ויוסף שושני ואחותם בלה. יוסף שושני קיבל על עצמו
להיות המחסנאי של קבוצת השומרים. בתולדות הישוב רשומה שמירה זו על תל-אביב במקום
של כבוד.
עם תום מלחמת העולם הראשונה, חזרה, לקראת סוף 1918, משפחת שושני הגולה מסג'רה לביתה בתל-אביב. לחוזרים הסתבר כי האח יוסף והאחות בלה, שנמנו על קבוצת השומרים, התגייסו לגדוד העברי – גדוד מ' של 'קלעי המלך', ממתנדבי ארץ-ישראל. גדוד זה לא פשט את מדיו עם תום המלחמה ומילֵא, יחד עם שאר הגדודים העבריים, תפקידי שמירה ואבטחה. הבריטים העריכו מאד את הגדוד כחיל משמר. יוסף שושני שרת בגדוד כ'קצין קרנטינה' בחיפה. הקרנטינה הייתה, למעשה, מחנה הסגר לנוסעים ולסחורות שעברו דרך נמל חיפה, לשם בדיקתם וחיטויים בכדי למנוע התפשטות מגיפות. יוסף שרת בגדוד, בתפקידו האמור לעיל, עד לפירוקו במאי 1921.
לאחר
שחרורו של יוסף מהגדוד העברי, חבר לחברו בקבוצת השמירה בתל-אביב שהמשיך עמו את
השירות בגדוד העברי – אליהו גולומב, אשר קיווה שממתנדבי הגדוד תצמח מיליציה עברית
קבועה להגנת היישוב. גולומב שהיה חבר ב'ועד ההגנה' גייס את יוסף שושני ל"הגנה" ובמסגרת
הארגון הזה, שימש יוסף כאפסנאי של ההגנה בתל-אביב (חבר רשום מספר 22).
למחייתו עבד יוסף בבית הדפוס של איתין-שושני ולאחר מכן, כמנהל בדפוס שושני, וזאת עד יום מותו.
יוסף
נישא לאחות אסתר (קטיה) לבית ברדנשטיין, אשר עבדה שנים רבות כאחות במרפאת העינים
שבבית החולים "הדסה" בתל-אביב, מרפאה אותה ניהל רופא העיניים הידוע
ד"ר סיני. לזוג נולדה בת אחת – רות, שנפטרה ממחלה והיא כבת שנה בלבד.
יוסף ואסתר התגוררו בדירה שכורה בשדרות קק"ל (לימים שדרות בן-גוריון) 47 בתל-אביב, כל אחד עד יום מותו. אסתר הלכה לעולמה ב-20 לאפריל, שנת 1948. יוסף הלך לעולמו, כתוצאה מהתקף לב, ב-5 לינואר, שנת 1950. שניהם קבורים בבית העלמין הישן של תל-אביב, ברחוב טרומפלדור.
רשם: אורי שושני.
מקורות:
זכרונות ילדות
האנציקלופדיה העברית
ספר ההגנה
ספרו של אליעזר שושני – "בדרך המלך".
חזרה ל-Sho.co.il